"ב-2050: חצי מהאוכלוסייה חרדים וערבים"

תמונת המאמר

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, לפיהם בשנת 2050 מחצית מאוכלוסיית המדינה תורכב מחרדים וערבים, דבר שצריך להטריד את מקבלי ההחלטות נוכח העובדה שאחוז ניכר בשני המגזרים אינו משתלב בשוק העבודה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע תרעומת קשה על דבריו של לוי: "המדינה אינה פועלת באמת לשילוב חרדים וערבים בשוק העבודה.  מערימים קשיים על חרדים שמבקשים לעבוד ואח"כ באים בתלונות מדוע הם אינם עובדים".

דברים נוספים בסקירתם של ראשי האוצר עוררו את זעמם של חברי הוועדה. בין השאר, טענו חברי הוועדה, כי התקציב שהוגש לכנסת אינו עונה על הארי של הבעיות שהם עצמם הציגו, כגון הירידה בצמיחה, הפערים ואי השוויון בחברה ועוד.

יו"ר הוועדה גפני אמר כי "המדינה אינה עושה די לסייע לחרדים שמבקשים למצוא מקום עבודה לפרנסתם" ואף ציין שני מקרים ספציפיים בהם טיפל לאחרונה, "אדם שלמד בישיבת חברון, אחת הישיבות הטובות בעולם הישיבות, שביקש להתפרנס ולעבוד כמורה דרך. לא קיבלו אותו לעבודה כי אין לו שנות לימוד. אין לו שנות לימוד? הוא למד בישיבה שנות לימוד ארוכות שהמדינה לא מכירה בהם. טיפלתי גם באדם שביקש להיות מורה נהיגה, לא מהנדס טילים, מורה נהיגה שלא קיבלו אותו בגלל היעדר שנות לימוד, המדינה פשוט לא עושה פעולות אמיתיות לפתרונות תעסוקה לציבור החרדי, היא רוצה שהחרדים יהיו חילונים, או שיהיו מקבצי נדבות". 

גפני לראשי האוצר: "אם אתם באים עם המצגת להראות שחרדים וערבים הולכים להשתלט על המדינה, אז יש כאן בעיה באופן שבו אתם  ממלאים את תפקידכם להבטיח צמיחה ושגשוג".

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, אישר שאכן ניכרת האטה בצמיחה: "עדכנו את תחזית הצמיחה כלפי מטה: 2.6% ב- 2015 ו- 2.9% ב- 2016. הגירעון הצפוי: 2.8% תוצר ב- 2015 ו- 2.9% ב- 2016. הגורמים המרכזיים להאטה בצמיחה: הירידה בייצוא עקב ההאטה הכלל עולמית היצוא והירידה בהשקעות. אנחנו מטפלים בכך בשורה של צעדים במסגרת התקציב ומעבר לו".          

מנהל אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי: "החולשה בייצוא ובהשקעות גרעו מקצב הצמיחה: 12.5%- ירידה בייצוא ברבעון השני של 2015 ו- 3.8%- בהשקעות באותה תקופה. הפיריון הנמוך לשעת עבודה בישראל בהשוואה בינ"ל, רק כ- 76% מממוצע ה- OECD, תורם אף הוא להגברת הצמיחה. עדיין שיעור השתתפות נמוך מאוד בקרב גברים חרדים ונשים ערביות. הבעיה מתחדדת ככל שמביטים קדימה, כך שבשנת 2050 המגמות הדמוגרפיות הן כאלה ששני המגזרים הללו יהוו 50% מהאוכלוסייה: 27% חרדים ו- 23% ערבים וזו בעייה עתידית קשה. בנוסף, מערכת החינוך לא מפצה על רקע חברתי-כלכלי. בגרות איכותית שמאפשרת כניסה לאוניברסיטה ניתן להשיג בעיקר ברשויות מקומיות חזקות. חוק ההסדרים והתקציב מטפלים בבעיות היסוד של המשק, כולל יוקר המחייה ומצוקת הדיור וכן בניסיון לייצור שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית. אנחנו פועלים להגדיל את הצמיחה לכלל התושבים. תשלומי ריבית על החוב ירדו מאוד ב- 40 מיליארד ₪ בין 2002 ל- 2014 מ- 7.3% תוצר תשלומי ריבית ל- 3.6%. ב- 2016 יש גידול ניכר בהוצאה הציבורית בגלל גידול דרסטי בתקציב הביטחון וההסכמים הקואליציוניים".

הכלכלן בראשי באוצר, יואל נוה: "המנועים העיקריים לצמיחה בשנים האחרונות: צריכה פרטית וצריכה ציבורית. יש לזה יתרונות וחסרונות. ירדנו מצמיחה של 4.3% בממוצע בשני העשורים האחרונים ל- 3% - 3.5% בשנים האחרונות. בשוק העבודה: ירידה בשיעורי האבטלה, עלייה בהשתתפות בשוק העבודה, תופעה ברוכה שמשפיעה על רמות העוני ורמות ההכנסה. הייצוא הישראלי מושפע משערי החליפין ומהיקף הסחר העולמי. מ- 2011 יש קיפאון בייצוא הסחורות. קצב הגידול בסחר העולמי בעקבות המשבר העולמי הוא נמוך יחסית וגם שער החליפין משפיע על שיעורי הצמיחה הנמוכים יחסית. יחד עם זאת, אין להפחית מחשיבות הצריכה הפרטית, כשאתה צורך יותר מייצרים יותר. תחזית גביית המיסים: 254.7 מיליארד ב- 2014 בפועל, ב- 2015: 270.2 מיליארד ש"ח וב- 2016: 280.7 מיליארד ₪. עיקר הגידול ממיסים ישירים: 142.7 ב- 2016, מיסים עקיפים: 131.1 ב- 2016.

מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "האופן שבן הכלכלה הישראלית מנוהלת מתחת לכל ביקורת. באותו הזמן המשק האמריקאי בצמיחה. אין בתקציב הנוכחי שום בשורה למגזר העסקי ואף לא לפריפריה. חצי מהאוכלוסייה יוצאת לעבודה אך לא מתפרנסת כראוי. ישראל לא משקיעה במוקדי הצמיחה החברתיים שלה. המדינה צריכה לבוא ולומר משהו למגזר העסקי – לעודד העסקת חרדים וערבים".        

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "לא פועלים על-מנת לייצור שוויון אמיתי בחברה. הכל רק דיבורים. אם רוצים שוויון נדרש לקדם תקצוב דיפרנציאלי בתחומי החינוך והרווחה. יש לחזק את החינוך דווקא ברשויות החלשות ובפריפריה אך קורה בדיוק ההיפך".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אנשי האוצר רק מתארים מצב אך לא מתמודדים, למשל תקצוב דיפרנציאלי של החינוך לטובת רשויות חלשות. אם הצמיחה לא תבוא מצמיחה בייצור אז אנחנו בצרות. לא ניתן להתבסס רק על צריכה. אין קשר בין ההנחות שלכם ככלכלנים לתקציב שאתם מגישים לכנסת. נכון שיש אבטלה נמוכה אך יש גם שכר מאוד נמוך בצידה. נדרש תקצוב להעלאת הפיריון והסבה מקצועית שתורמת לגידול בכושר ההשתכרות אך התקציב שמיועד לעידוד התעסוקה וההכשרות במשרד הכלכלה דווקא קוצץ דרסטית. לא מטפלים באמת באי השוויון. אין בתקציב הזה כל חזון".     

אמיר לוי השיב לח"כים בנושא תקצוב דיפרנציאלי לחינוך ואמר ש"מי שמתנגד לכך הוא דווקא מרכז השלטון המקומי. על כל פנים, אנחנו פועלים על-מנת שהצמיחה תגדל ותחלחל לכל שכבות האוכלוסייה".

מאמרים נוספים